ביהמ"ש: אישור עקרוני למשכנתא אינו התחייבות מצד הבנק למתן משכנתא

לפסק הדין בעניין הנדי נגד בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

אישה שביקשה לרכוש נכס טענה, כי למרות שקיבלה אישור עקרוני למשכנתא מהבנק, סירב הבנק להעמיד לה הלוואת משכנתא, והדבר גרם לה לנזקים. ביהמ"ש דחה את התביעה וקבע כי אישור עקרוני אינו מהווה התחייבות מצד הבנק למתן משכנתא.

התובעת ואמה היו דיירות מוגנות במגרש בתל אביב. התובעת טענה, כי ביקשה לרכוש את הזכויות בנכס בכפוף לזכויות הדיירות המוגנת של אמה, ולשם כך פנתה לבנק לאומי למשכנתאות טרם החתימה על הסכם המכר, בבקשה לקבל אישור עקרוני לקבלת משכנתא. לטענתה, העבירה באותו מועד לבנק מספר אישורים וביניהם אישור עורך דינה בו כתוב מפורשות כי הבית ימכר לתובעת כשהוא תפוס על ידי דיירת מוגנת -אימה.

התובעת טענה, כי קיבלה את האישור העקרוני, ובהסתמך על כך, חתמה על הסכם לרכישת הנכס, אך כאשר פנתה שוב לבנק, נמסר לה כי ההלוואה לא תאושר אלא אם אמה תחתום אף היא על הסכם הרכישה, ומשסירבה לכך, סירב הבנק להעמיד לה את ההלוואה, והיא נאלצה לבקש הלוואה מסחרית חלופית, וכתוצאה מכך נגרמו לה עוגמת נפש והוצאות שונות. בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א נגד הבנק, דרשה האישה פיצוי של 20,000 שקלים.

הבנק טען, כי התובעת ביקשה הלוואת משכנתא, אך לאחר שהתברר כי הרכישה הינה בכפוף לזכויות הדיירות המוגנת של אמה, סירב להעמיד לטובתה את ההלוואה המבוקשת.

לטענתו, למרות סירוב זה, התובעת פנתה לסניף אחר מבלי שהודיעה כי כבר "סורבה", ותוך שהיא מסתירה את העובדה כי הזכויות בנכס הנרכש כפופות לזכויות הדיירות המוגנת של אמה, ואז קיבלה את האישור העקרוני, ואף חתמה על מסמך לפיו אין במסירת המידע ו/או המסמכים על ידי הבנק משום התחייבות כלשהי של הבנק להעניק את ההלוואה. עוד טען הבנק, כי הסכים להעמיד לתובעת הלוואה בכפוף לכך שגם אמה תחתום על הסכם המכר, אך היא סירבה לכך.

הלווה לא הסתמכה על האישור העקרוני

השופטת לימור ביבי-ממן דחתה את התביעה. נקבע, כי התובעת לא הוכיחה כי חתמה על ההסכם לרכישת הזכויות בנכס לאחר שקיבלה אישור עקרוני מהבנק ובהסתמך על אישור זה, ובכל מקרה, אישור עקרוני לקבלת משכנתא אינו מחייב את הבנק לתת את המשכנתא בפועל.

"אישור עקרוני מהווה הליך שלא בהכרח מחייב, המעניק ללווה פוטנציאלי- מושג ראשוני על גובה ההלוואה שבאפשרותו לקבל מהנתבע [...] והמותנה בהעברת מסמכים נוספים לבדיקת הבנק" כתבה השופטת.

במקרה זה, כך נפסק, הבנק סירב לתת לתובעת את ההלוואה לאחר שעיין במסמכים שהוגשו לו, ומצא כי מצב הדברים אינו לשביעות רצונו.

עוד נקבע, כי התובעת חתמה על מסמך בו היא מצהירה כי הבנק אינו מתחייב למתן המשכנתא ולכן מושתקת מלטעון אחרת.

השופטת אף ציינה, כי העובדה שהתובעת לא בדקה אפשרויות לקבל משכנתא מבנק אחר תמוהה בעיניה, ולמעלה מן הצורך הוסיפה כי התובעת לא הוכיחה את סכום תביעתה - 20,000 שקלים בגין הנזקים להם טענה.

לפיכך, התביעה נדחתה והתובעת חויבה לשלם לבנק הוצאות משפט של 500 שקלים.

לפסק הדין בעניין הנדי נגד בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

למדור: בנקאות והוצל"פ

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.